דר' לפילוסופיה ומסטר ליוגה - התפתחות אישית, יחסי אנוש, זוגיות ומשפחה. מנחה סדנאות ומעבירה הרצאות.

להלן החלום כפי שמתארת אותו דר' מאירה אור.

יש לי חלום. בחלומי תושבי הארץ הזאת הם אנשים ישרים, תמימים, אנשי עבודה ויצירה אשר פיהם וליבם שווים, לא רגל על לשונם ולא מזימה ותחמנות בלבבם.

מגדולם ועד קטנם, מנשיא המדינה, דרך ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, שופטים, עורכי-דין, רופאים, מהנדסים, עובדי ציבור, מורים וסתם עמך ישראל, הם אנשים צנועים המסתפקים במועט, אוהבי אדם, בעלי-חיים וטבע, אנשי חסד וחמלה, השולטים ביצריהם, נוהגים בדרך התבונה, ליבם פתוח ליתום, לאלמנה, לעני, לנזקק ולסובל ודרכיהם דרכי צדק ואמת.
 
לא וכחנות, לא תועלתנות צרת עין ולב, לא אינטרסים מפלגתיים ופרטיים מנחים את דרכיהם, כי אם תורת ישר-אל האמיתית, המקורית של  אהבת האדם והרע, של "צדק, צדק תרדוף", של "לא תרצח, לא תנאף (לא תבגוד), לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר (לא תשקר), לא תחמוד".
 
תורת ישר-אל של חזון הנביאים "חסד, משפט וצדקה" תוליך לשינוי פני החברה  בחינת "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ונער קטון מנהג בם", גם אם מדובר פה רק בזאב וכבש אנושיים אשר יחדלו לאכול ולרצוח האחד את השני ויתמכו ויסעדו איש את רעהו.  תורת ישר-אל המקורית מנוסחת בפשטות ובבהירות בעשרת הדיברות.  אם נזכה לכך שרק שש הדיברות האחרונות תתגשמנה פה בארץ חמדת אבות, וכבר זכינו לתיקון עולם.
 
הדרך להגשמת חזון ישר-אל היא דרך האינטליגנציה הרגשית והרוחנית. האינטליגנציה הרגשית היא האמצעי, היא איננה המטרה. היא מלמדת שליטה ביצרים, ניהול הרגשות, ואת הדרך לבנות חשיבה, רגשות ועשייה  חיוביים. כשאלה מושגים נסללת הדרך ליציאה מהאגואיזם הצר, האינטרסנטי, המבקש לקחת הכל לתועלת עצמו ובכך מפלג ומפריד בין בני האדם - אל הראייה המערכתית של החברה האנושית שבה כולנו מחוברים האחד אל השני כענפים השונים המחוברים לאותו העץ, יונקים מהשורשים המשותפים את לשד חייהם ומעניקים להם ולעץ כולו את כוחות החיים שהם מקבלים מהשמים, מהאוויר ומהשמש.
 
השורשים מצידם יונקים את מזונם מהאדמה, ומזינים את הענפים והעלים, אלה קשורים באלה, אלה מזינים ותומכים באלה, ואך ורק בשיתוף פעולה מלא, כנה ואמיתי, כשכל אחד מקבל מהמערכת ומהזולת על מנת לתת ולהעביר הלאה, רק אז כולם חיים וכולם מתחיים אלה מאלה, והמערכת כולה צומחת ופורחת.

לחיים של שיתוף בתוך מערכת התכוונה התורה כשהיא דיברה על "האדם עץ השדה" בסמוך ל "ואהבת לרעך כמוך".  העץ אינו יכול להתקיים לעצמו, הוא תלוי באספקת המזון וכוחות החיים ממערכת הטבע, כולל החרקים המפרים אותו, והוא נותן למערכת הטבע את פירותיו להזין יצורים אחרים, וכן הוא נותן לטבע חמצן וחומרים אורגניים לטיוב הקרקע. העץ מקבל חיים מהטבע ומעניק חיים. וגם חלקי העץ ביניהם אין להם חיים אלא כמערכת, הענפים, השורשים, העלים והגזע אינם יכולים להתקיים אלא כמערכת, ורק כשהם פועלים על פי ייעודם הם יכולים ביחד להניב פרחים ופירות.
 
במו העץ כך גם האדם. הוא אינו קיים בנפרד, לעצמו ובשביל עצמו. כשהוא קיים בשביל עצמו האגואיזם מנחה אותו והבדידות, הניכור והייאוש הם מנת חלקו. האדם, כמו הטבע כולו, הוא חלק ממערכת הקהילה, העם, האנושות והיקום, הוא יכול להתקיים, לפרוח ולהניב פירות רק כשהוא חי בשילוב עם המערכת ובתוכה. זוהי משמעות הפסוק "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך". הכבוד הוא שיתוף הפעולה האנושי. רק כשהאדם חי בשיתוף ומתוך כבוד ושמירת חוקי הכבוד שהם הימנעות מפגיעה, עזרה אחריות, נאמנות, סבלנות, חמלה ואהבה, רק אז הוא יכול להאריך ימים, סביבתו ומשפחתו ישגשגו ויניבו פירות ויתגשם בו הכתוב  "והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח".

זהו החזון. נתחיל ביחד להגשימו ואם תרצו "אין זו אגדה".

יצירת קשר