בקבוצות נידונים נושאים מסוגים שונים, כולל נושאים כבדי משקל, כמו משמעות, מוסריות, אמונה וצדק. למרות זאת, אין אנו מנסים להיתלות באילנות גבוהים - כלומר, בפילוסופים בעלי שם - אך ורק בזכות היותם כאלו, אלא בודקים את אמירותיהם. לעתים, אין צורך אף באמירות מסוימות של פילוסוף זה או אחר על מנת לקיים דיון פילוסופי.

דיון פילוסופי שאינו באקדמיה עוסק בחשיבה של משתתפי הדיון ולא במחשבות של אדם אחר שבנה קריירה מהגותו. חומרי הגלם של הדיון הם הניסיון הספציפי שצברו המשתתפים ביחס לנושא הנדון והמחשבות שלהם במסגרת נושא זה. אין צורך בדוקטורט על מנת לצבור ניסיון ולחשוב באופן עצמאי; מי שעסוק בציטוט של אחרים (או מנסה להרשים בבקיאותו) מחמיץ את מטרת הדיון. 
 

עכשיו אגלה לכם שלקחתי את עיקרי הדברים הכתובים מעלה (ושיניתי מעט) מן הספר המצוין "אפלטון במקום פרוזק"  של דר' לו מרינוף (הוצאת כתר, 1999). הם פשוט מאוד התאימו לגישה שלי וביטאו באופן ראוי את דעותיי. האם לדעתכם חטאתי בציטוט מקור במקום מחשבה עצמאית, או שיש כאן משהו אחר? שימו לב למשהו נוסף, אף דר' מרינוף עצמו עשה שימוש בציטוט של שופנהאואר? מה ההבדל בין מה שעשה דר' מרינוף לבין מה שאני עשיתי?